Design Systems ב-Claude Design — עקביות בכל פרויקט

מהו Design System ולמה זה משנה

דמיינו שאתם הולכים לסניף שני של מסעדת שוּרה — ואתה רואה שהתפריט עוצב בפונט שונה, הצבעים שונים, ואפילו שם המסעדה נכתב אחרת. מה אתם מרגישים? חוסר אמון. Design System (DS) הוא הכלי שמונע את זה — הוא מגדיר פעם אחת איך המותג נראה, כך שכל תוצר עיצובי שייצא אחר כך — מצגת, דף נחיתה, כרטיס ביקור, פוסט לאינסטגרם — ייראה כאילו יצא מאותה ידיים.

ב-Claude Design, ה-Design System הוא לא רק "נושא" שבוחרים מרשימה. זה פאנל ייעודי שבו מגדירים ערכים גלובליים — צבעים, פונטים, Spacing — שכל תוצר חדש שתיצרו ירש אוטומטית. זה ההבדל בין לעצב כל פעם מחדש לבין לעבוד עם מערכת שמזכירה לכם כל פעם מה נכון.

בפרקים הקודמים בניתם Pitch Deck (פרק 4), One-Pagers (פרק 5) ו-Landing Page (פרק 6). אם תמיד עבדתם "מהבטן" — בחרתם צבעים בכל פעם מחדש — עכשיו אתם מבינים את הכאב: כל תוצר נראה קצת שונה, ולקוח שמקבל את כולם מרגיש שזה לא מותג אחד. DS פותר את זה.

למה כל עסק קטן צריך DS — גם אם יש להם מעצב

ב-2026, רוב עסקים קטנים בישראל מייצרים תכנים עצמאית — פוסטים, ניוזלטרים, הצעות מחיר. ללא DS, כל אדם בצוות מקבל החלטות עיצוביות שונות. עם DS, גם הבוס שלא ידע לצבוע מחשב בחיים בוחר את הצבע ה"נכון" כי זה הצבע היחיד שמוגדר.

חשבו על זה ככה: בעלת סטודיו לפילאטיס בהרצליה מייצרת כל שבוע פוסט לאינסטגרם, תקציר לוואטסאפ של קבוצת המתאמנות, ופעם בחודש — ניוזלטר. בלי DS, היא בוחרת צבעים שונים כל פעם, מנחשת איזה פונט "מרגיש נכון", וכל שבוע התוצרים נראים קצת אחרת. לקוחות חדשים שנכנסים לאינסטגרם לא מזהים שזה אותו עסק שהם ראו בגוגל. עם DS — כל מה שיוצא נראה כמו אותו מותג, תמיד.

במונחים עסקיים, DS חוסך כסף. פרילנסר שעובד עם DS צריך פחות זמן לעצב כל מסמך (כי ההחלטות כבר התקבלו), טועה פחות (כי אין מקום לניחושים), ומספק תוצר אחיד שמרגיש "יקר" — גם כשהעלות בפועל נמוכה. לקוח ישראלי שמקבל Pitch Deck, One-Pager ו-Landing Page שכולם נראים כמו סדרה — מבין מיד שהוא עובד עם מישהו מקצועי.

הגדרת צבעים — Primary, Secondary, Neutral, Accent

הצבעים הם המרכיב הכי מזוהה של מותג. שאלו מישהו מה הצבע של Hot, של ביטוח לאומי, של בנק הפועלים — הם יענו בשנייה. פלטת צבעים (Color Palette) טובה לא נבנית "מהבטן" — יש לה מבנה. ב-Claude Design, מגדירים 4 קטגוריות:

ארבע הקטגוריות

מותגים ישראלים מוכרים — אילו צבעים הם בוחרים?

כדי להבין איך פלטת צבעים עובדת בפועל, בואו נסתכל על דוגמאות ישראליות שכולנו מכירים:

שימו לב לתבנית: כל מותג מצליח משתמש ב-צבע אחד דומיננטי שאפשר לזהות ממרחק, ובצבע ניטרלי שתומך בו. אף אחד מהם לא משתמש ב-5 צבעים "שווים" — תמיד יש היררכיה ברורה. זה בדיוק מה שאתם הולכים לבנות.

כלל ה-60-30-10

מעצבים מקצועיים עובדים עם כלל שנקרא 60-30-10: 60% צבע ניטרלי (רקע, שטח ריק), 30% Primary (הצבע הראשי), 10% Accent (הדגשות). כשהיחס הזה שמור, העיצוב נשם ולא מציף. הכלל הזה עובד בכל קנה מידה — מפוסט לאינסטגרם ועד לLanding Page של 5 Sections. תרגיל פשוט: פתחו מסמך שבניתם בפרק 5, העיפו מבט ובדקו — האם רוב הדף הוא רקע (ניטרלי)? אם לא — יש יותר מדי צבע.

כיצד בונים פלטת צבעים ב-Claude Design

ב-Design System Panel של Claude Design, מגדירים את הצבעים בקטגוריות מובנות. הנה התהליך המלא:

בחירת צבעים לפי סוג עסק — מדריך קצר

סוג העסק שלכם משפיע על בחירת הצבעים. הנה כיוונים מוכחים:

זכרו: אלה המלצות, לא חוקים. אם הסלון שלכם בתל אביב הוא סלון עם אנרגיה צעירה ומטורפת — ורוד זרחני יכול לעבוד מצוין. הנקודה היא לקבל את ההחלטה במודע, לא סתם "כי זה יפה".

Prompt לבניית פלטת צבעים מאפס

הגדרת Typography — כותרות, גוף, קריאות

Typography (טיפוגרפיה) זה לא רק "איזה פונט". זו מערכת מלאה שמגדירה את ההיררכיה הויזואלית של כל טקסט. כשמגדירים Typography ב-Design System, קובעים 5 דברים לכל רמת טקסט: פונט, גודל, משקל (Bold/Regular), גובה שורה, ורווח אותיות.

רמות הטקסט שצריך להגדיר

פונטים עבריים — מה עובד ב-Claude Design

לא כל פונט עברי מתנהג טוב ב-Claude Design. הפונטים שעובדים הכי טוב הם פונטי Google Fonts עם תמיכה עברית מלאה:

שילוב פונט עברי + אנגלי — הטריק הפרקטי

רוב העסקים הישראליים צריכים פונט שעובד גם לעברית וגם לאנגלית. הטריק הכי פרקטי: בחרו פונט Google שתומך בשתי השפות. Heebo, Rubik ו-Noto Sans Hebrew כולם תומכים באותיות לטיניות ועבריות, כך שלא תצטרכו שני פונטים נפרדים. זה חוסך כאב ראש של התאמות גדלים, Line-Height ומשקלים בין שני פונטים שונים.

אם בכל זאת בחרתם שני פונטים (למשל Frank Ruhl Libre לכותרות עבריות ו-Inter לאנגלית), הגדירו ב-DS שתי "פונט-פמילי" נפרדות ו-Fallback ביניהן. ב-Claude Design, אפשר לעשות את זה ב-Typography Settings → Advanced → Font Fallback Stack.

Line-Height — הדבר שמתחילים תמיד שוכחים

Line-Height (גובה השורה) הוא ההגדרה שהכי משפיעה על קריאות הטקסט — ורוב מתחילים פשוט משאירים אותו על ברירת מחדל. עבור עברית, Line-Height צריך להיות גבוה יותר מאשר לאנגלית: 1.6-1.8 לגוף טקסט (לעומת 1.4-1.5 באנגלית). הסיבה: אותיות עבריות "יושבות" שונה — ניקוד, אותיות עם "זנבות" (כמו ק, ל, ך) דורשות יותר מקום אנכי. ב-DS שלכם, הגדירו Line-Height ברמת ה-Typography Token — ככה זה מתפשט אוטומטית לכל מקום.

הגדרת Typography ב-Claude Design — Step by Step

Spacing ו-Layout Rules — הרשת שמאחורי הכל

Spacing — הרווחים בין אלמנטים — הוא המרכיב הפחות נראה אך ה"הכי מורגש". כשמסמך "מרגיש צפוף" או "מרגיש מרווח ומקצועי", ברוב המקרים ההבדל הוא Spacing, לא הצבעים או הפונטים. מערכת Spacing (Spacing System) היא רשימה של ערכים מוגדרים מראש שמשתמשים רק בהם — לא גוזרים ערכים מהראש.

מערכת Spacing בסיסית — מכפלות של 4

הכלל הנפוץ ביותר: כל ערכי ה-Spacing הם מכפלות של 4 (4, 8, 12, 16, 24, 32, 48, 64, 96px). כך כל האלמנטים "יושבים" על אותה רשת בלתי נראית:

טיפ נוסף: לא להגדיר ערכי Spacing "ביניים" כמו 10px, 18px, 22px. תמיד להישאר על המכפלות: 4, 8, 12, 16, 24, 32, 48, 64, 96. אם 16px מרגיש קטן מדי ו-24px מרגיש גדול מדי — בחרו 24px. ההבדל כמעט לא מורגש, אבל העקביות כן.

Layout Rules — הגריד

Layout Rules הם הכללים שמגדירים את מבנה הדף: כמה עמודות, מה הרוחב המקסימלי, מה ה-Padding הצדדי. ב-Claude Design, אלה מוגדרים ב-Design System תחת Layout:

• Max Width: 1200px לדסקטופ (מונע שורות טקסט ארוכות מדי)
• Columns: 12 עמודות — פלטפורמת הגריד הסטנדרטית
• Gutter: 24px (הרווח בין עמודות)
• Margin: 24px מצד ימין ושמאל ב-Mobile, 48px בטאבלט, 0 בדסקטופ

Components — כרטיסים, כפתורים, Headers

Components (רכיבים עיצוביים) הם אבני הבניין של כל עיצוב. תחשבו על כפתור — בלי DS, כל כפתור במסמך נוצר מחדש ויכול להיות קצת שונה: צבע שונה, עיגול פינות שונה, פונט שונה. עם DS, מגדירים "כפתור ראשי" פעם אחת — ובכל מקום שתוסיפו כפתור הוא ייראה אותו דבר. בפרק 4 (מצגות) ובפרק 6 (Landing Pages) כבר יצרתם כפתורי CTA — אם היו לכם הבדלים ביניהם, זה בדיוק מה ש-Components ב-DS פותרים.

הרכיבים הבסיסיים שכל DS צריך

1. כפתורים (Buttons)

כל DS צריך לפחות 4 סוגי כפתורים:

לכל כפתור מגדירים ב-DS: גובה (44px לכפתור רגיל, 36px לקטן, 56px לגדול), Padding צדדי (16-24px), עיגול פינות (Border Radius), פונט ומשקל.

2. כרטיסים (Cards)

כרטיס הוא הרכיב הנפוץ ביותר בעיצוב מודרני — מופיע ב-Landing Pages, One-Pagers, מצגות. DS טוב מגדיר לפחות 3 סוגי כרטיסים:

3. Headers ו-Navigation

Header הוא הרכיב שמופיע בראש כל עמוד, מצגת או מסמך. ב-DS מגדירים:

• Page Header — כותרת עמוד, תת-כותרת, Breadcrumb (אם יש)
• Section Header — כותרת של Section בתוך עמוד, עם קו הפרדה או רקע שונה
• Navigation Bar — הסרגל העליון עם לוגו ולינקים

4. Forms ו-Input Fields

אם אתם בונים Landing Pages (ראו פרק 6), טפסי לידים הם חלק הכרחי. ב-DS מגדירים את המאפיינים של כל שדה קלט:

• גובה שדה: 48px (סטנדרטי), 40px (קומפקטי) — עקבי בכל הטפסים
• Border: 1px solid [Neutral-300] — מסגרת עדינה שלא מסיחה
• Border Radius: 8px (מותאם לכפתורים — אם הכפתורים עגולים, גם השדות)
• Focus State: Border color = Primary Color — כשהמשתמש לוחץ על השדה, הוא מבין שהוא בפנים
• Error State: Border color = Red (#EF4444), הודעת שגיאה מתחת לשדה
• Placeholder Text: Neutral-400, Regular — לא Bold, לא כהה, כדי שלא יבלבל עם טקסט אמיתי

הכלל הפשוט: כל שדה קלט חייב להיראות כמו שהוא שייך לאותו DS שהכפתורים והכרטיסים שלכם שייכים אליו. Border Radius זהה, Typography זהה, Spacing עקבי.

איך יודעים מתי להוסיף Component חדש?

השאלה הזו עולה הרבה: "מצאתי סוג כרטיס חדש שאני צריך — האם להוסיף אותו ל-DS?" הכלל הפשוט: אם השתמשתם באותו עיצוב 3 פעמים — הוא שווה Component. פעמיים — עדיין יכול להיות מקרי. שלוש — זה תבנית. הוסיפו אותו ל-Library.

כיצד מגדירים Components ב-Claude Design

שמירת Design System לשימוש חוזר

בניתם Design System יפה — עכשיו איך בפעם הבאה ש-Claude Design פותח פרויקט חדש, ה-DS יהיה שם? שמירת DS היא שלב קריטי שרוב מתחילים מדלגים עליו — ואז מתפלאים למה הפרויקט החדש לא נראה כמו הישן.

שיטות שמירה ב-Claude Design

מבנה תיקיות מומלץ לניהול DS

ב-Claude Design, לכל פרויקט יש שם. כשיש לכם 5, 10, 20 פרויקטים — חיפוש DS ספציפי הופך לכאב ראש אם אין מבנה ברור. מומלץ לאמץ מבנה עקבי:

[שם לקוח] — DS — v1
[שם לקוח] — Pitch Deck — 2026-04
[שם לקוח] — One-Pager — שירות A
[שם לקוח] — Landing Page — קמפיין ב'
        

יישום DS על פרויקט קיים

אחד השימושים הכי שימושיים של Design System הוא לתקן פרויקטים ישנים. בניתם Landing Page בפרק 6 בלי DS מסודר? אפשר לקחת את ה-DS החדש שבניתם ולהחיל אותו — ותוך דקות העיצוב ייראה אחיד ומקצועי.

שתי גישות ליישום DS על פרויקט קיים

יישום אוטומטי — Apply DS

הגישה הידנית — כשאוטומטי לא מספיק

כשמיישמים DS ידנית, עובדים Section אחר Section. הגישה הידנית לוקחת יותר זמן, אבל נותנת שליטה מלאה — ובמיוחד בפרויקטים שייצאתם מ-Canva או ב-Landing Pages מורכבים, היא לפעמים הדרך היחידה להגיע לתוצאה טובה. לכל Section:

1. בחרו את כל הכותרות (Ctrl+Click או Select All H2) → שנו ל-H2 Style מה-DS
2. בחרו כל הגופים (Body Text) → שנו ל-Body Regular מה-DS
3. בחרו כל הכפתורים → החליפו ב-Button-Primary מ-Component Library
4. בדקו Spacing — הוסיפו Padding לכרטיסים לפי ה-DS
5. בדקו כרטיסים — החליפו כל כרטיס "חופשי" ב-Card Component מה-Library
6. בדקו רקעי Sections — האם הם משתמשים בצבעי Neutral מה-DS או בצבעים שרירותיים?

הסדר חשוב: תמיד תתחילו מצבעים ופונטים (כי אלה משפיעים על הכל), ואז Components, ורק אז Spacing. אם תתחילו מSpacing, תמצאו עצמכם משנים אותו שוב אחרי שתחליפו Components.

דוגמה מעשית: יישום DS על Pitch Deck מפרק 4

נניח שבניתם Pitch Deck ב-10 שקפים בפרק 4, ועכשיו אתם רוצים להחיל את ה-DS החדש. הנה מה שצפוי לקרות:

• צבעים: כל הכותרות ישנו צבע ל-Primary Color שלכם. רקעי שקפים ישתנו ל-Neutral. זה בדרך כלל עובד מצוין אוטומטית.
• פונטים: כל הטקסט ישתנה לפונט שהגדרתם. אם קודם השתמשתם ב-Arial ועכשיו ב-Heebo — המעבר יהיה חלק, אבל בדקו ש-Line-Height לא קפץ ודחק טקסט מחוץ לשקף.
• כפתורים: לא תמיד עוברים אוטומטית — כפתורי CTA בשקפים 3, 5, 10 (שיצרתם ידנית) צריכים החלפה ידנית ל-Button-Primary.
• Data Visualization: גרפים ואלמנטי נתונים בדרך כלל לא מושפעים מ-DS — תצטרכו לשנות צבעי גרפים ידנית.

DS לעסק ישראלי — שיקולי RTL

כשבונים DS לשוק הישראלי, יש שיקולים ייחודיים שלא קיימים ב-DS אנגלי. ה-RTL (Right-to-Left, כיוון עברית מימין לשמאל) משפיע על כמעט כל Component בספרייה שלכם. הבנת השיקולים האלה עכשיו תחסוך שעות של תיקונים בהמשך.

שיקולי RTL בכל מרכיב DS

בדיקת RTL — Checklist מהיר

לפני ש"מאשרים" את ה-DS לשימוש, עברו על הבדיקות הבאות. כל בעיה שנמצאת כאן תתגלגל לכל פרויקט שישתמש ב-DS — אז עדיף למצוא ולתקן עכשיו:

1. כותרת ראשית (H1): האם היא מיושרת לימין? האם Break Line קורה במקום הגיוני?
2. Bullet Points / מספור: האם הנקודות/מספרים בצד ימין (לא שמאל)?
3. כפתור עם חץ: האם החץ מצביע בכיוון הנכון? "הבא" = שמאלה בRTL, "חזרה" = ימינה
4. טקסט + מספר: "₪499" — האם המספר מוצג נכון? האם סמל המטבע במקום הנכון?
5. Layout רב-עמודות: האם העמודה הראשונה (בחשיבות) נמצאת בצד ימין?

Mixed Content — עברית + אנגלית באותו DS

רוב הלקוחות הישראליים רוצים DS שתומך גם בעברית וגם באנגלית — תגיות בעברית, שמות מותג באנגלית, מחירים בש"ח. הפתרון ב-DS:

• Primary Font: Heebo (תומך בעברית + לטינית)
• הגדרת שני סטי Typography: "Hebrew Set" ו-"Latin Set" — Hebrew Set עם Line-Height גבוה יותר
• Numbers: תמיד LTR (ספרות נקראות משמאל לימין גם בעברית)
• Prices: "₪499" (סמל ש"ח לפני המספר) — הגדירו כ-Token נפרד

DS לפרילנסר — Template לכל לקוח

אם אתם פרילנסרים (עצמאיים שעובדים עם מספר לקוחות), Design System הוא כלי העבודה המשגע ביותר שלכם. כשפרילנסר מנוסה מקבל לקוח חדש, הוא לא מתחיל מאפס — הוא פותח "DS Template ריק" שהכין מראש, ממלא אותו בצבעים ובפונטים של הלקוח החדש, ותוך 30 דקות יש לו DS מוכן לעבודה.

DS Template לפרילנסר — מה לכלול

ה-"DS Template הריק" שתכינו מראש צריך לכלול:

• Color Placeholders: [PRIMARY], [SECONDARY], [ACCENT], [NEUTRAL-DARK], [NEUTRAL-LIGHT] — ממתינים למילוי
• Typography: Heebo כברירת מחדל (קל להחליף), Type Scale מוגדר
• Spacing System: מוגדר אחת ולתמיד — 4px Base, מכפלות 4
• Components Library בסיסית: 4 כפתורים, 3 כרטיסים, 2 Headers — כולם ב-[PRIMARY] placeholder
• RTL Settings: dir=rtl כברירת מחדל (כי רוב לקוחות ישראליים)
• Logo Placeholder: אזור מוכן ללוגו — גודל, מיקום

Workflow פרילנסר — לקוח חדש ב-30 דקות

תמחור DS כשירות עצמאי

בישראל, Design System כשירות עצמאי הוא מוצר שניתן למכור:

מה לגבות ומתי לתת חינם — שיקולי תמחור ישראלי

בשוק הישראלי, לקוחות קטנים לא תמיד מוכנים לשלם בנפרד על "Design System" — הם רוצים "תוצר" ולא "תשתית". ההמלצה: שלבו את עלות ה-DS בחבילת הפרויקט הראשון. אם לקוח מזמין Pitch Deck ב-2,500 ₪, תמחרו 3,200 ₪ "כולל Design System לשימוש חוזר". הלקוח מרגיש שקיבל ערך, ואתם לא בונים DS ״על חשבונכם״.

לעומת זאת, לקוחות גדולים (חברות עם 10+ עובדים, סטארטאפים עם Brand Manager) כן יבינו את הערך של DS כמוצר עצמאי. לחברות כאלה, DS הוא חיסכון של אלפי שקלים בשנה — כל עובד שמייצר מצגת או מסמך יכול לעשות את זה בצורה עקבית בלי לשלם למעצב כל פעם.

שיתוף DS בין חברי צוות

כשיש יותר מאדם אחד שמייצר תוצרים עיצוביים לעסק — עצמאי שמשתף פעולה עם לקוח, מנהל שיווק עם עוזר — שיתוף ה-DS הוא הצעד הכי חשוב לשמירת עקביות. ב-Claude Design, שיתוף DS נעשה בכמה דרכים:

דרכי השיתוף

כללי עבודה בצוות עם DS משותף

1. מישהו אחד הוא "DS Owner" — רק הוא משנה את ה-DS הבסיסי. כולם אחרים יכולים להשתמש אך לא לשנות ישירות. ברוב העסקים הקטנים בישראל, ה-DS Owner הוא בעל העסק או מנהל השיווק
2. שינויים בDS = גרסה חדשה — כשמשנים DS, שנו את שמו: "קפה לבנה — DS — v2" (לא לדרוס את v1). שמרו את v1 כ-Backup — לפחות 3 חודשים
3. Changelog קצר — בתגובה לכל גרסה, כתבו במה השתנה: "v2: Primary כהה יותר, הוספנו Card-Featured". שמרו את ה-Changelog בקובץ טקסט פשוט לצד קבצי ה-JSON
4. Testing לפני Rollout — לפני שמחילים DS חדש על כל הפרויקטים, בדקו על פרויקט אחד קטן. יישמו, ייצאו PDF, בדקו RTL. רק אם הכל תקין — המשיכו לכל הפרויקטים
5. תקשורת שינויים — כשמשנים DS, שלחו הודעה קצרה לכל מי שמשתמש בו: "שימו לב — ה-Primary Color השתנה ל-[HEX]. ה-DS מעודכן. בפעם הבאה שתפתחו פרויקט, הוא ישתמש בצבע החדש אוטומטית"

סיטואציה מציאותית: עסק ישראלי עם 2-3 אנשים שמייצרים תוצרים

נניח שיש לכם עסק קטן — אתם בעלי העסק, יש לכם עוזרת אישית שמעלה פוסטים, ופעם בחודש מגיע פרילנסר לבנות מצגת מכירות. בלי DS, כל אחד מהשלושה מייצר עיצוב שנראה שונה. עם DS:

• אתם (DS Owner): הגדרתם DS ב-Claude Design ושמרתם כ-Template
• העוזרת: מקבלת Share Link עם Edit Access — היא פותחת Template, מוסיפה תוכן, הצבעים והפונטים כבר מוגדרים
• הפרילנסר: מקבל Export JSON של ה-DS, מייבא ל-Claude Design שלו, ובונה מצגת שנראית כאילו יצאה מאותו מקום

התוצאה: כל מי שמייצר תוצר עיצובי לעסק שלכם — מייצר אותו עם אותם צבעים, אותם פונטים, ואותם Components. זה ההבדל בין "עסק קטן" ל"מותג".

Import/Export — עבודה עם DS חיצוניים

לא תמיד בונים DS מאפס. לפעמים הלקוח מגיע עם Brand Guidelines קיים, Figma File, או אפילו Word Document עם ה-"צבעים הרשמיים". בפרק 3 למדתם לעבוד עם Brief ללקוח — וחלק מה-Brief הטוב הוא לשאול "יש לכם Brand Guidelines?". ב-Claude Design אפשר לייבא DS ממספר מקורות — ולייצא לכמה יעדים. הנה הסקירה המלאה של כל שיטות הייבוא והייצוא.

ייבוא DS ממקורות חיצוניים

ייצוא DS ליעדים חיצוניים

מתי לא כדאי לייבא DS — ולבנות מאפס דווקא

לא תמיד ייבוא הוא הדרך הנכונה. יש מצבים שבהם בנייה מאפס עדיפה:

• הלקוח לא מרוצה מהמותג הקיים: אם הוא אומר "אני רוצה משהו אחר לגמרי" — ייבוא של ה-DS הישן הוא מתכון לתוצאה שהוא לא ירצה. התחילו נקי
• ה-Brand Guidelines מיושנים: מסמך שנכתב לפני 5+ שנים כנראה כולל טרנדים מיושנים (Skeuomorphism, צללים כבדים, גרדיאנטים). עדיף לקחת רק את הצבעים ולבנות הכל מחדש
• האתר לא עקבי בעצמו: אם בדף הבית יש 3 גוונים של כחול ובדף "אודות" יש כחול אחר — ה-DS שתייבאו יהיה שבור מהרגע הראשון. עדיף לבחור את הכחול "הנכון" ולהתחיל ממנו

Prompt לאיתור DS מאתר קיים

תרגילים מעשיים

שלושת התרגילים הבאים מכסים את שלוש המיומנויות המרכזיות של הפרק: בניית DS מאפס, יישום DS על פרויקט קיים, וייבוא DS ממקור חיצוני. מומלץ לעשות את כולם בסדר — כי כל תרגיל בונה על הקודם. אם אין לכם זמן לשלושתם, תרגיל 1 הוא הכי חשוב. התוצרים מהתרגילים האלה ישמשו אתכם בפרק 8 (Brand Assets) ובפרק 11 (Design-to-Code Handoff), אז שמרו אותם.